Daf 60b
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד לְרַב הוּנָא הָוֵי גֵּט לְרַב יְהוּדָה לָא הָוֵי גֵּט
Rachi (non traduit)
מאי בינייהו. על כרחיך לרב הונא נמי אסורה לינשא עד שתתן שמא לא יתקיים התנאי וגט בטל ובניה ממזרים:
Tossefoth (non traduit)
איכא בינייהו שנתקרע הגט או שנאבד. ולא רצה לשנויי איכא בינייהו דפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר כדלעיל דא''כ היה צריך לומר דלרב הונא צריכה גט משני ולרב יהודה אינה צריכה גט משני והא ליתא דהא אפילו לרב יהודה נמי צריכה גט מספק [כדפר''י] פרק מי שאחזו (גיטין עד.) לכשתתן דמגורשת ואינה מגורשת עד שתתן ולעיל נמי גבי קידושין לא מצי לשנויי איכא בינייהו שנאבדו הקידושין שנתן לה בשעת קידושין כדמשני הכא גבי גיטין שנאבד הגט והכי נפרש לעיל לרב הונא הוו קידושין ולרב יהודה לא הוו קידושין דהא לכ''ע אפילו נתאכלו המעות הוו קידושין כיון דבתורת קידושין יהבינהו כדאמרינן בפרקין (לעיל קידושין דף נט.) האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר ל' יום מקודשת אפילו נתאכלו המעות:
וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא מִשּׁוּם דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי אֲבָל גֵּירוּשִׁין דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
דלקרובה אתי. ומיהר לקרבה אליו וגמר קידושין בפרוטה שנתן לה:
אימא מודה ליה לרב יהודה. דלא גמר למיהוי גיטא עד שתתן אולי יתפייסו בינתיים שאין אדם ממהר לרחק את אשתו:
וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ בְּהָךְ קָאָמַר רַב הוּנָא מִשּׁוּם דְּאִיהוּ לָא כְּסִיף לֵיהּ לְמִתְבְּעַהּ אֲבָל הָכָא דְּאִיהִי כְּסִיפָא לַהּ לְמִיתְבְּעֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה צְרִיכָא
Rachi (non traduit)
בהך קאמר רב הונא. דמגורשת מיד לא חשש הבעל לעכב גירושיה עד שיקבל המעות משום דלא כסיף למתבע לה:
אימא מודה ליה לרב יהודה. שהרי לא נתרצית בקידושיה עד שיתן:
מֵיתִיבִי הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת לְאַחֵר לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּתֵּן
Rachi (non traduit)
שנתקרע. קודם שנתנה:
וְעוֹד תַּנְיָא אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז וָמֵת נָתְנָה אֵין זְקוּקָה לַיָּבָם לֹא נָתְנָה זְקוּקָה לְיָבָם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר נוֹתֶנֶת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לְאֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים
Rachi (non traduit)
נתנה. קודם שמת:
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁיי וּמָר סָבַר אֲפִילּוּ לְיוֹרְשַׁיי דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא תְּנָאָה הָוֵי תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
אבל לכ''ע תנאה הוי. ואפילו ת''ק מודה שאם פירש על מנת שתתן לי או ליורשיי שאפילו מת נותנה ליורשיו ופטורה מן החליצה דהוה ליה גט למפרע משקבלתו:
Tossefoth (non traduit)
אבל דכ''ע תנאה הוי. פירוש ואפילו ת''ק מודה שאם פירש ע''מ שתתני לי או ליורשיי שאפי' מת נותנת ליורשים ופטורה מן החליצה דהוה ליה גיטא למפרע משקבלתו ותיובתא דרב יהודה דאמר לעיל לכשתתן דלדידיה לא הוי גט דהא לכי יהבה ליה הוי גיטא והשתא מיהא לא הוי גיטא דאין גט לאחר מיתה ואם תאמר מאי מקשה לרב יהודה דלמא דכ''ע סברי לי ואפילו ליורשיי ובהא פליגי בין ת''ק לרשב''ג דת''ק סבר כרב יהודה דאמר לכשתתן ולא הוי גט ורשב''ג סבר כרב הונא ומש''ה קאמר דנותנת ליורשים שהגט חל עליה למפרע וי''ל דמשמע ליה לגמרא דהלשון דקאמר לא נתנה זקוקה ליבם ר''ל דמתייבמת אם תרצה ולרב יהודה מגורשת מיהא מספק למפרע כדפירשתי לעיל לכשתתן מגורשת ואינה מגורשת עד שתתן וא''כ הוי ספיקא של אשת אחיו שלא במקום מצוה שהרי אם תתננה לאחד מן הקרובים מגורשת מספק למפרע ואם כן כיון דספיקא הוא חולצת ולא מתייבמת ומהכא הוי ראיה למאי דפרישית לעיל דלרב יהודה דאמר לכשתתן הוי גט ואינו גט עד שתתן דאם לא כן לישני הכא נמי דקאי כת''ק:
אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה הָא מַנִּי רַבִּי הִיא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי כָּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
כאומר מעכשיו. ע''מ כך וכך דמי:
גּוּפָא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי כָּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי אָמַר רַבִּי זֵירָא כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל הֲוָה אָמְרִינַן הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי כָּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ
כִּי סָלְקִי לְהָתָם אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים בְּאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה
Rachi (non traduit)
כי סלקי להתם. כשעליתי לארץ ישראל:
לא נחלקו. כלומר לא מספקא להו לרבנן אי תנאה אי חזרה אלא במהיום ולאחר מיתה:
וְהָתַנְיָא מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט דִּבְרֵי חֲכָמִים רַבִּי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט
Rachi (non traduit)
והתניא. בניחותא:
וּלְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר בְּעַל מְנָת נָמֵי פְּלִיגִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּמֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה נִיפְלְגֵי בְּעַל מְנָת
לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ דְּרַבִּי דְּמֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה נָמֵי הֲרֵי זֶה גֵּט וְנִיפְלְגִי בְּעַל מְנָת לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ דְּרַבָּנַן כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף
עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לְךָ מִכָּאן וְכוּ' פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לָאו תְּנָאָה הוּא וּלְזָרוֹזֵיהּ קָאָמְרָ[ה] קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
פשיטא. דאם לא נתן לה בתוך ל' אינה מקודשת:
לאו תנאה הוא. ולא קפדה אשלשים יום אלא לזרוזיה בעלמא קאמרה:
עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז וְכוּ' וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ וְעוֹד תַּנְיָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ
Rachi (non traduit)
ויש לו. משמע שיש עדים שיש לו הא לאו הכי אינה מקודשת ומותרת לאחר ואמאי ניחוש שמא יש לו:
לָא קַשְׁיָא הָא בְּקִידּוּשֵׁי וַדַּאי הָא בְּקִידּוּשֵׁי סָפֵק
Rachi (non traduit)
קידושי ודאי הוו. אם אנו יודעים שיש לו ונפקא מינה שאם בא אחר וקידשה אינה מקודשת וכי לא ידעינן חיישינן שמא יש לו ואינה מותרת לאחר ומיהו צריכה גט מן השני דשמא לא היו הראשונים קידושין:
עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז וְכוּ' תָּנָא לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לִרְאוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאִם הֶרְאָה לָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דְּאַף עַל גַּב דְּנָקֵט דְּמֵי בְּעִיסְקָא
Rachi (non traduit)
לא נתכוונה זו אלא לראות משלו. לפיכך אם הראה על השלחן שלפניו והוא שולחני והמעות אינם שלו אינה מקודשת:
בעיסקא. למחצית שכר היו לפניו על שולחנו להחליף ולהשתכר:
מַתְנִי' עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִם יֵשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּה וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת
Rachi (non traduit)
מתני' בית כור. מקום הראוי לזרוע ל' סאין וחשבינן לכל סאתים מאה על חמשים כחצר המשכן חמשים על חמשים לבית סאה ובית כור אלף ות''ק אורך על נ' רוחב ואם אתה מרבעו תמצאנו מאתים ושבעים ושלשה וה' טפחים על מאתים ושבעים ושלשה וה' טפחים ועוד דבר מועט:
ויש לו. משמע שיש עדים שיש לו הא לאו הכי אינה מקודשת ומותרת לאחר ואמאי ניחוש שמא יש לו:
ואם הראה בבקעה. הרי ליך בקעה גדולה ובה כמה בתי כורין ואין אחד מהן שלו:
גְּמָ' וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ וְעוֹד תַּנְיָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ לָא קַשְׁיָא הָא בְּקִידּוּשֵׁי וַדַּאי הָא בְּקִידּוּשֵׁי סָפֵק
לְמָה לִי לְמִיתְנֵא גַּבֵּי אַרְעָא וּלְמָה לִי לְמִיתְנֵא גַּבֵּי זוּזֵי צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי זוּזֵי מִשּׁוּם דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּמַצְנְעִי אֲבָל אַרְעָא אֵימָא אִי דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא קָלָא אִית לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
גמ' זוזי הוא דעבידי אינשי דמצנעי. והתם הוא דחזינא אי יש לו הוו קידושי ודאי לא חזינא הוו קידושי ספק:
אבל ארעא. אי לא ידעינן דיש לו אפילו קידושי ספק ליכא דמאן דאית ליה ארעא קלא אית ליה קמ''ל מדתננהו גבי הדדי למימרא דארעא כי זוזי מה התם יש לו ודאי אין לו ספק אף קרקע יש לו ודאי אין לו ספק:
עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִם יֵשׁ לוֹ וְכוּ' פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא אֲמַר לַהּ מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ אֲנָא טָרַחְנָא וּמַיְיתֵינָא קָמַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
מאי נפק' ליך מינה. אם רחוק הוא אנא טרחנא ומייתינא התבואה לביתי:
עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר תָּאנָא לֹא נִתְכַּוְּונָה זוֹ אֶלָּא לִרְאוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דְּנָקֵיט בְּדִיסְתּוּרָא
Rachi (non traduit)
אבל לכ''ע תנאה הוי. ואפילו ת''ק מודה שאם פירש על מנת שתתן לי או ליורשיי שאפילו מת נותנה ליורשיו ופטורה מן החליצה דהוה ליה גט למפרע משקבלתו:
לא נתכוונה זו אלא לראות משלו. לפיכך אם הראה על השלחן שלפניו והוא שולחני והמעות אינם שלו אינה מקודשת:
בדיסתורא. אריסות:
גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ תְּנַן
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source